חוות יאיר · חלק נ״ז סימן ב׳

הנה לכאור' נרא' דטענינן ליתמי מדין תורה בכאלה ק"ו מהא דק"ל באחים ששטרת יוצאין ע"ש אחד מהם שאם חלוקין בעיסתן אימר מעיסתו קומץ ולא חילקו בדבר מוכח דאפי' מעט מזעיר אמרינן אימר שנתרבה להון רב וגם לא חלקו בין זמן ארוך או קצר. (וכ"כ הטור סי' ס"ב בהדיא דאפי' סך השטרות גדול וכו' בזמן הלואת השטר אחר שנחלקו בעיסתן ולא חילק באחר גופי' בין רב למעט). ואפילו אם אינם חלוקין בעיסתן כלל ק"ל דביתמי על האחים להביא ראיי' דאמרינן אולי הי' ראי' לאח שמת וכמבואר כל זה בסוגיא פח"ה דנ"ב ובח"מ סי' ס"ב. אבל לכשתמצא אין משם ראי' כלל דהתם שאני דאמאי דכתב בשטר סמכינן והוא חזקה אלימתא ואפשר דמקרי חזקה ועדים ולכן אפי' רב מודה דביתמי על האחים להביא ראי' וכן בחלוקין בעיסתן נדחוק אפילו באפשר רחוק לקיים דברי אגרת ולשון השטר שלפנינו מש"כ לומר בעושר ברור בההיא שעת' שאפשר שמקרוב הי' ברכת ה' בביתו והיא עשר תעשרם חוץ לטבע ולהניח דרך העולם שקומץ על יד יד ירבה אין לנו וגם בנדון דאחים הנ"ל (לולי דמסתפינא לחלוק על משמעות לשון הטור גם מפני שלא חנקו הפוסקים בדבר) אמינה שאפילו הם חולקין בעיסתן וידוע שעיסת זה האח מעט הי' ומזמן קרוב בא לו מאבי אמו אין לטעון ולומר אפי' מת האח דבר בלתי מצוי דהכי ק"ל דמלתא דלא שבירא לא טענינן ליתמי. ואין לך מילתא דלא שכיחא גדול מזה וכדארז"ל חברך מת אשר. אתעשר לא אשר כ"ש בזמן קצר חוץ למנהג עולם והרי ק"ל בגמ' נדרים ר"פ ר"א דמיתה לא שכיחה וכתבו רמ"א בהג"ה י"ד סי' רכ"ח כ"ש עשירות פתאומי. ועוד ראי' מסוגיא דריש נדה דמקוה שנמצא חסר כל טהרות וכו' דאמרינן חסר ואתא חסר ואתא ואפי' לקולא אמרינן כאן נמצא כאן היה גבי מחט חלודה ושרץ שרו בסוגיא ריש נדה ואפילו גבי ממון ואפי' להוציא מיורשים כמ"ש הרשב"א ובש"ע ס"ס ר"נ וע"ש בסמ"ע ואף כי יש לחלק בכמה פנים מ"מ בכה"ג בנ"ד תלינן ברגיל וכדרך עולם וע"כ איתרע חזקת גברא.