ומצאתי לכאורה ראיה לדברי בש"ס ספ"ק דעירוכין דדקדק הש"ס ממ"ש בגיטי נשים עד שיאמר רוצה אני ולא אמר עד שיתן ש"מ עד דמבטל ליה למודעי' ורל דבאמירתו רוצה אני מובן בלי אונס וכאן שהוכה לפנינו הוי כנאנס וכפירושינו זה אתי שפיר דנקט גם גבי קרבן עד שיאמר רוצה אני דה"ה ה"נ בעי אמירה ממש מטעם שכתבנו דאי ס"ד דרב ששת מיתורא יליף דאם מסר מודעא צריך שיבטלה ורוצה אני ל"ד וכדבעינן למימר לקמן קשה למה תנן גבי קרבן רוצה אני דודאי ממה דאמר רב ששת דינו ודקדק בגט משמע משום חומר גט נגע ביה מ"ש צריך שיבטל וכו' וע"ק לרצונו דגבי קרבן למה לי אי ס"ד דסגי בשיקריב הקרבן ע"י כפיה והיינו יקריבנו וביטולו הוא אמירתו רוצה אני כמ"ש וה"ה בדמסר מודעי צריך לבטל מודעי רק מכח קושיית מה מהני רוצה אני והרי הוא אנוס לפנינו צריכין אנו ל"ש דאין האונס רק מצד העתיד לא מצד העבר.
חוות יאיר · חלק נ״ה סימן ח׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chavot Yair, Lemberg, 1896
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך חוות יאיר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.