חוות יאיר · חלק נ״ה סימן כ״א

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

ולענ"ד דמ"מ אין משנים דיש לומר אחר דמצו' הבעל לסופר לכתוב גט הרי דעתו שיכתבנו ככל נוסחי הגיטין דנהיגי בישראל. ונהי דודאי אי הוי מוכרח לומר רוצה אני כדסלקא אדעתין מעיקרא ולא רצה לאמרו לא היה סברא זו מספקת דלהוי כאלו אמרו. מ"מ יספיק דלא יהיה שקר הנראה לעינים ואע"פ שזה ג"כ דוחק קצת מ"מ עדיף טפי מלשנות ומלחסר ובכה"ג כ' הב"י סי' קכ"ט ריש דף ק"ח על דברי הרא"ש וז"ל ביאור דבריו שאע"פ שידענו בודאי שאין לו שום שם וחניכה אחרת כותב וכל שום וחניכה ואינו נמנע דכיון שנהגו כן לכתוב כן תו לו חיישינן למחזי כשיקרא עכ"ל. אע"פ דיש ג"כ פתחון פה דלא דמי שהרי אינו אומר דבר כזב ולכך קרי ליה הב"י מחזי כשיקרא. מש"כ כאן דנאנס ולא רצה לומר שנותנו ברצון טוב וגרע טפי מאלו לא נזכר דבר וכו':
נחלת הכלל · Chavot Yair, Lemberg, 1896

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך חוות יאיר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.