ואין להביא ראיה לדברינו אלה מגמר' קדושין ד"נ דאמר הש"ס דלמא שאני התם דמצה לשמוע דברי חכמים ופי' רש"י אית לן לאחזוקי' בחזקת מקיים מצ' וגמר בלבו לקיים דברי ב"ד דלא בעי למימר דוקא רוצה אני רק סגי בשיתרצה ומביא קרבנו או נותן גטו דאי ס"ד דדוקא בעי למימר רוצה אני ולא סגי בלאו הכי מאי ס"ד דש"ס דבעי למימר דמה דאמר רבא בההוא דבעי למיסק לא"י דדברים שבלב אינם דברים מהא דתנן כופין אותו וכו' אע"פ דבלביא לא ניחא ליה דלמא שאני התם דלא אתי מחשבה ומפיק מידי דבור שהרי אומר רוצה אני דיש לדחות ולומר דאי ס"ד דדברים שבלב הם דברים לא היה עולה על דעת שיועיל כלל מה שמדבר בפיו ע"י כפי' ולבו בל עמו דאין זה ענין לסוגיא דר"פ האומר בענין מחשבה ודבור ומעש' וזה פשוט לכן מצד זה היה אפשר דבעי אמירה ממש.
חוות יאיר · חלק נ״ה סימן י״ג
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chavot Yair, Lemberg, 1896
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך חוות יאיר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.