כך היה נראה לכאורה לחלק אבל כשיעיין בטא"ה סי' ס"ט מוכח דאפי' לשון טוב לא מהני להסתלק מירושתה קודם אירוסין ולאחר נשואין כדאיתא בש"ע ס"ז זה שאמרנו שאין התנאי מועיל להסתלק מירושתה היינו במתנה עמה אחר שנשאת או קודם שאירסה וכו' והתם ע"כ איירי בלשון טוב ולזה יש חילוק בין ירושה לשארי דברים דלשון גרוע לא מהני נמי להסתלק קודם אירוסין אפילו משארי דברים שהוא או היא חייבים בהם דהיכא דמתנה הבעל ע"מ שאי לך עלי שאר כסות ועונה הוא דמי לכותב לאשתו דין ודברים אין לי בנכסייך כדאיתא בתוס' דב"ב דף מ"ט בד"ה וכד' כהנא דהקשו התוס' בלא רב כהנא מצי מייתי דיכול להסתלק מידי דהוי אשאר כסות ועונה וכו' ש"מ דס"ל לתוס' דע"מ שאין לך עלי שאר כסות ועונה הוא דמי לכותב לאשתו דין ודברים אין לי בנכסיך חדא דינא אית להו וא"כ הא דיכול הבעל להתנות שלא יתחייב בא' מהדברים הוא חייב בהם אפי' קודם אירוסין צ"ל דאיירי שעושה תנאי גמור כתירוצו של תוס' התא ואפ"ה לא מהני להתסלק מירושתה קודם אירוסין או אחר שנשאת אלא מחוורתא כדכ' מכ"ת באחרונ' דלא נקרא גמר נישואין עד שאוכלין החתן וכלה יחד וקודם לזה מקרי עדין אירוסין ולא נשואין והנלע"ד כתבתי.
חוות יאיר · חלק נ״א סימן ו׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chavot Yair, Lemberg, 1896
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך חוות יאיר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.