חוות יאיר · חלק נ״א סימן ג׳

ומה שמר רוצה לחלק ולומר דדוקא בלשון גרוע שאומר דין ודברים אין לי לא מהני קנין לאחר נשואין להסתלק מירושה אבל בלשון טוב מועיל אפי' בסתם לסלק מירושה אפי' לאחר נשואין נ"ל דזו דהטעם דלא מהני סלוק מירושה לאחר נישואין פי' הב"י בשם המגיד משום דכיון הירושה ראויה לו אם תמות עתה ה"ל כאומר לא אירש את אבא שלא אמר כלום ואפי' קנו מידו והתם גבי לא אירש את אבא ליכא חילוק בין לשון גרוע ללשון טוב א"כ ה"נ. ויש להביא ראיה לסתור סברת מכ"ת דהא הר"ן מתרץ ההיא דירושלמי אם מיתת בלא בני תהדר לבי נשא תנאי הוא וקיים דלא תסתור להא דר"ח דס"ל דהלכ' כרשב"ג דאיירי בכתיבת האב לבתו או דמתנה דיחזור לה ירושתה דא מהני ולא מתרץ דהירושלמי איירי שסילק עצמו בלשון טוב ועוד דהר"ן ס"ל לפסק הרי"ף דהלכתא כרבנן ולא כרשב"ג דהירושלמי איירי בכותב לה בעודה ארוסה אבל לאחר שנשאת לא מנ"ל דילמא איירי בלשון טוב ומ"ש מר דקנין שאנו עושין אחר החופה ה"ל כקנין בעודה ארוסה דלא נקרא גמר נשואין עד שאוכלים יחד חתן וכלה יפה כ' והוא כפתור ופרח ולפום ריהטא הי' נ"ל לומר אפי' קודם אירוסין לאחר שידוכין מהני סילוק דידן בלשון טוב כדאי' בשו"ת מעשי חייא ס"ד וז"ל ועוד דמאי דמהדרינן שיהיה לו שייכות היינו בלשון גרוע בדין ודברים כדאיתא בפ"ו דכריתות מדין ודברים סליק נפשיה מגופו של קרקע לא סליק נפשי' גם התוס' בפ' חזקת הבתים על דאמר בגמ' אין לאיש חזקה בנכסי אשתו ומקשינן בגמ' כיון דאית לי' פירא פירא הוא דקא אכיל ומשני לא צריכא דכתב לה דין ודברים ומקש' כי כ' לה מאי הוי והתניא האומר דין ודברים אין לי על שדה זו לא אמר כלום ומשני דכתב לה ועודה ארוסה כתבו התוס' והוי מצי למימר שכ' לה לשון טוב וכן כתבו בדבור הבא אחריו א"כ דוקא בלשון גרוע צריך שיהיה לו שייכות כי היכי דלא נימא מדין ודברים בעלמא סליק נפשיה וכו' אמנם בלשון טוב כנ"ד דלא תתפסנו בחובך אלא החזירהו לי דהוא בגו הנכסים מהני.