חוות יאיר · חלק מ״ח סימן י״ב

וכעת כל דבריו הנ"ל צריכין עיון ליישבם על מתכונתן. ודי מזה כעת ולקמן בענין מה שנתקשה לי בדברי מר אוסיף לקח אי"ה. וע"פ דברי' אלו שהחליפין מותרי' בנ"ד אין אנו צריכי' לדקדק יותר מה דינו של הסוס אכן אם היה הסוס חליפי שאר איסורי הנאה או חליפי חמץ שלא בטלו לפי הכת דס"ל שהחליפי' אסורי' לדידי' צ"ע בתו' בפ"ק דע"ז דף י"ג ד"ה אמר אביי ובפ' הנשרפין דע"ט ע"ב ד"ה בשור שלא נגמר דינו. וכאשר אין הזמן מספק אניח מזה כעת. (וצל"ע על מ"ש ה"ה בפי' הירושלמי דא"כ לר"י דמיני' יצא לרבינו לאור השאלה מה מהני מ"ש כל חמירא וכו' שני פעמים ובאמת מנא לי' דק"ל כר"י הלא ק"ל כריב"ל נגד ר"י כמ"ש תוס' בעירובין דס"ב ע"ב ובכמה דוכתי ואפשר ג"כ כרשב"ל וכל חמירא יוכיח):