חוות יאיר · חלק מ״ז סימן א׳

ואחר בקשת המחילה עוד אחת היא שאלתי מהוד מכ"ת יוציאנו בחסדו מן המבוכה אשר נאחזתי בסבך הספק בקרני העיון זה ימים רבים בשטר סילוק שכותבים מהבעל לאשתו בזמנינו שאין לנו אירוסין על מה סומכין [ע' ש"ע א"ה סי' צ"ב ס"א בהג"ה ובחלקת מחוקק ופרי חדש גם בח"מ ר"ס רי"א וצ"ע בא"ה סי' צ' סי"ז הגה' על"ק סי' נ' ובסי' נ"א] דאם על הקנין שקונין מן הבעל לפני החופה הרי ק"ל דלא מהני סילוק רק בעודה ארוסה לא מקמי הכי כמ"ש הר"ן רק די"ל דדברי הר"ן אמורים דוקא בלא קנין מש"כ בקנין ודאי מהני ונאמר עוד דזה מוכרח דאל"כ היה קשה על דברי הר"ן הא ק"ל דאדם יכול להסתלק בקנין אפילו מדשב"ל אלא ע"כ דבקנין ודאי מהני ומ"מ לבי מהסס בזה אחר דזה דין חדש וחידוש לא שערום אבותינו ועוד דלא קשה על הר"ן מידי דהא דק"ל דאדם יכול להסתלק וכו' מיירי דמ"מ השעבוד כבר חל ולכך אפילו בלא קנין וכ"כ הסמ"ע או נאמר דסמכינן בזמנינו על הקנינים הנעשים תחת החופה אחר הקדושין רק דצל"ע רב דאין אלו הקנינים שתחת החופה מנהג פשוט וברור ובימי א"א הגאון זלה"ה היה אחד מתקוני הקהלה שכל הקנינים היו נגמרים ונעשים לפני החופה וא"כ הוא דעל אותן הקנינים סמכינן קשה לי עוד דהיו צריכים להזכיר אז תחת החופה בקנין דסלוק גם הסילוק מפירות והירושה מה שלא ראינו ולא שמענו מעולם ולא היו הסופרים יכולים לכתוב כזאת וכאלה בלי המלכת הבעלים דאלו הדברים מחדשים פרטי דינים ועדיפי טפי מנאמנות וביטול מודעות. ואם נאמר דמ"מ אחר שדרך ונוסח כל שטרי סלוק הכי הוו סתם קנין סלוק לכתיבה כך עומד שזה דבר זר הוא ויתילד ממנו עוד זרות דנאמר דאע"פ שלא נזכר בשטר סלוק בפירות ופירי פירות הוה כאלו נכתב כמו דק"ל בשופרי דשטרי וזה אחרון קשה מן הראשון ולענ"ד הס כי לא להזכיר גם שניהם.