חוות יאיר · חלק מ״ו סימן ח׳

וגם רבנן דאסרו חליפיו ודמיו דהיינו דווקא לדידי' דקנסוהו ולכן לכתחלה אסור לקנות בדמים ולהחליף החליפין או ליתנם במתנה ואפילו להשליכם לכלב כדמוכח בסוגיא פרק כל שעה וכמ"ש הפוסקים באיסור הנאה מש"כ לאחרינא שרי להדיא והכי מוכח מתוס' דחולין ורפ"ה דע"ז וכ"כ הרא"ש הנ"ל ואפשר דאפילו באכילה מותר לאחרינא חליפין הללו וה"ה מדאורייתא אפי' לדידיה. דלא תפסו דמיהן מדאורייתא רק ע"ז ושביעית והם חלוקים בדיניהם ועל זה צ"ע רב מנא להו רק שאין זה מקומו. ובש"ע מא"ח ס"ס תמ"ג אם קנה שום דבר בחמץ אחר שש שעות מותר כו' והם דברי הטור שהביא מעשה וקנתה שפחה וכו' והתיר ר"ת וכתב הרב הב"ח דר"ל השפחה קנתה בלא ידיעת בעלים וע"כ הב"ב שהחמץ שלו כאחר דמי וק"ל דכל איסורי הנאה שאינם תופסים דמיהם אע"פ שמדרבנן אסורים מ"מ לאחריני שרי ותמהתי שלא הביא ראי' לדבריו ולא זכר דהכי ס"ל לרוב הפוסקים עיין בב"י וש"כ בי"ד ר"ס רי"ו.