חוות יאיר · חלק מ״ו סימן ז׳

ולכאורה הי' קשיא לע"ד הן על סוגיא דנדרים הנ"ל או ברפ"ה דע"ז דמקשי ממשנה דמכרן וקידש וכו' ומה קושיא די"ל דלעולם דמדרבנן אסור החליפין בהנאה וכן הדמים ומ"מ מקודשת כדין מקדש באיסורי דרבנן לגדולי הפוסקים כמבואר בטור וב"י בא"ה ס"ס כ"ח עד שראיתי שהרגיש בזה הר"ן בסוגי' דנדרים הנ"ל ופי' דלשון מקודשת משמע להו דאין כאן איסור כלל ולכך לא הוצרכו לפחות לחזור ולקדש. ונ"ל דסוגיא דש"ס ריש תמורה כל מילי דאמר רחמנא לא תעביד אי עביד וכו' שנחלקו בו אמוראי ודברו בו הפוסקים הראשונים גם האחרונים יעויין בט"ז וש"כ בי"ד סי' ר"ל ובש"כ וסמ"ע בח"מ סי' ר"ח אין ענין לכאן דדברים ההם אמורים בשקלי וטרי' אם המקח קיים או לא ומ"מ לד"ה אם אין האסור בהנאה ביד בעליו רק חליפיו ודמיו מדאורייתא משרי שרי.