ובפ"ה דנדרים דמ"ז בעי ליפשט דחליפין מותרין ממשנה דקדושין מכרם וקדש בדמיהן מקודשת משום דסבר הי' כסברת א"נ שכתבנו וה"ה שרי לקדושי בהו אשה ואעפ"י דזאת האשה מקרי חליפין בדמי איסורי הנאה ס"ל דכל דשרינן לכתחלה להחליף לקנות בדמים הבאים מאסורי הנאה מקרי היתר חליפין ומשני לכתחלה הוא דלא ואי עבד עבד ור"ל קידש דווקא דיעבד ולכתחלה אסור מדרבנן רק כשהחליף אלו החליפין או שקדש אשה בדמים בדיעבד ה"ל חליפי חליפין ולכן מותר והר"ן כתב דס"ד דמקשה דאין חילוק בין חליפין לחליפי חליפין וזה דוחק. ומסוגיא זו דנדרים משמע דאין חילוק בין קדושי אשה בדמים הבאים מאיסורי הנאה או שארי הנאות אבל בתוס' חולין וע"ז הנ"ל דדוקא בקדושי אשה הקילו מטעם שכתבו שם משא"כ בשאר דברים.
חוות יאיר · חלק מ״ו סימן ה׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chavot Yair, Lemberg, 1896
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך חוות יאיר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.