חוות יאיר · חלק מ״ו סימן י״ב

ומה שתפסתי למעלה במושלם דמכרן וקידש בדמיהן נקרא האשה חליפי חליפין הכי אסברי' לן הר"ן ומפני כך כתבתי שאפשר לומר דס"ל לדדהו דסברי דווקא קידושי אשה דבשאר דברים אפי' חליפי חליפין אסורים ושהוא נגד סוגיות הש"ס במסקנא דנדרים. ואפשר לי לומר דשאני מכירה מחליפין דבחליפין ודאי כיון דאפשר לאתהנויי מיני' בעין ואסרו חכמים לכן ודאי אפי' כבר נהנה פעם אחד מיני' אסור לאתהנויי טפי מיני' כי מי שאכל שום וריחו נודף וכו' מש"כ אם חזר והחליפו מקרי דיעבד דחליפין והוא חליפי חליפין ושרי אבל במכירת דבר האסור בהנאה דמכירתו אינו רק לקנות בדמים דבר אחר להנות בו וסתם דמים להוצאה נתנו והיינו דהתירה תורה גבי נבילה או מכר לנכרי ואסרו באיסורי הנאה ולכן אם מכר הדברים האסורים בהנאה וקנה בדמיהם דבר אחר מקרי רק דמי אסורא הנאה או חליפין דאסורי הנאה ולכך בעי למיפשט ממכרן וקידש בדמיהם מקודשת לדין חליפין אף דהאשה הזאת קניה בדמים ס"ל שהוא רק חליפין ומדמקודשת ש"מ דחליפין מותרין ומשני דלכתחלה הוא דלא ר"ל דלכתחלה ודאי אסור להנות מהחליפין ואי עבד עבד ר"ל הואיל שכבר קידש האשה כאלו כבר נהנה מחליפין ומה דהוי הוי ותות לא אסרינן לה עליה ושפיר כתבו רש"י ותוס' דהא דמקודשת ונשארת אשתו והוא נהנה ממנה יום יום והכל דנינן לדיעבד ע"פ קידושין שכבר קדשה דווקא בקידושי אשה מש"כ בשאר חליפין דאף אם כבר נהנה לא שרינן ליה דיהנה עוד מש"כ בשאר חליפין דאף אם כבר נהנה לא שרינן ליה דיהנה עוד מש"כ חליפי חליפין או חליפי דבר הקנוי בדמים ודאי שרי כך י"ל בדרך אפשר ודברי מפרש ש"ס דנדרים צל"ע גדול.