חוות יאיר · חלק מ׳ סימן ה׳

ולבאר עיקרא דדינא על מי היה מוטל להשתתף עם הנכרי ע"י מכירתו לא חלק בבהמה כדת משה וישראל כבי"ד סי' ש"כ נלע"ד דעל המוכר מוטל הדבר לעשות ואלו היה בכה"ג שהמוכר אזל לעלמא וא"א לשואלו הי' אפשר לדון ולהורות דהולד שרי דק"ל כר' יוחנן בספק מבכרת והכי סתם לן הב"י בש"ע ס"ס שט"ז ואע"פ שהיה בזה מקום לבעל דין לחלוק ולומר דשאני ספק בכור דהתם מודאי בכור וספק אם הותר ע"י מביר' ושיתוף מ"מ יש פתחון פן להשיב דאידי ואידי חדא היא והרי לא נקרא שם בכור עליו ולא נתקדש רק אחר יציאת רובו לאויר עולם כמבואר סימן שי"ט. ואפי' את"ל שיש לחלק ביניהם בשום חילוק לענין איסורא מ"מ ילפינן מיני' מיהא סברת ר' יוחנן דאי איכא איסור' אודיע מודע ליה דש"מ דעל המוכר להודיע וא"כ ודאי מצי הלוקח למימר על זה סמכתי. ומכ"ש באשר היה הלוקח אנו ולא הוי לי' שהות ומוכר דהוי קים לי' בגוהה מלאו ימיה ללדת והיתה בידו זמן רב או מעט עליו הי' הדבר לעשות.