מכל מקום איכא למימר שלא פשע ראובן כי גם הוא סבור שיש לו עוד זמן לקיים המצוה למכרו כדי שלא יבא לידי תקלה גיזה ועבודה או להטיל בו מום קודם שיצא לאויר העולם. רק שבו בלילה שלקח הבהמה המליט' זכר ומה היה לו לעשות. ואם כן שורת הדין למיקנסי' שהוא יטפל עם הבכור רק המצוה על הכהנים לטפל עמו ואפילו אם היה ספק בדבר אין הכהנים יכולים להיפטר מן הספק רק עליהם מוטל לברר כמו שאיתא בדרישה ופרישה סימן שט"ו בי"ד שהביא ב' תשובות שעל הכהן מוטל לברר אם אינו רוצה לקבלו. ואם הכהן מסרב מלקבלו הרי זה מבזה פרס המלך ע"ש כי האריך. ועדיין יש מקום לכהנים שיאמרו שאינם מחויבי' לקבל את הבכור משום שהלוקח פשע במה שעשה פשר עם המוכר. דאם לא עשה פשר היה הדין נותן המקח בטל ואזי היה הדין בינם ובין המוכר ולא היו מחויבים לקבלו ממנו. כי הוא פשע שלא מכרו גם לא הודיע ללוקח שעדיין לו מכרו כדי שימכרנו הלוקח. כן יש לכאורה מקום לומר.
חוות יאיר · חלק ל״ט סימן ה׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chavot Yair, Lemberg, 1896
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך חוות יאיר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.