חוות יאיר · חלק רל״ה סימן ה׳

והדרין לנדון דחסר אות דלפענ"ד דבמקום שאין ס"ת כשירה גם הרמב"ם ס"ל דמותר לקרות בו ומצאתי עוד בשו"ת להרמב"ן סי' רל"ט דמכשיר בכל גוונא בטוב טעם ודעת וכ' שכך נהגו חכמי מערב בפני גודלים וגאוני עולם כרבינו יוסף הלוי ור"י ז"ל וכן הורה ה"ר חנוך הספרדי וחכמי נרבונא והתחלת השאלה שאלה להר"מ וצ"ל שהוא הרמב"ם לא הרמב"ן כי הרמב"ן הוא מכת האוסרים וכמ"ש הב"י בשמו. ואחרי הדברים והאמת אנכי תמה מאד על דברי הרשב"א בתשובה סי' תרי"א דמייתי ראיה לפסול ס"ת שחסר או יתר אות ממשנה דפ"ק דמגילה דתנן אין בין ספרים לתפילין ומזוזות אלא שהספרים נכתבים בכל לשון וכו' ודייק הרב מיניי דהא לפסול חסרון ויתרון אות שוין כמ"ש שם בגמ' הא לתופרן בגידין ולטמא את הידים זה וזה שוין ובאמת ממ"ש רש"י שם ד"ח ע"ב דקמ"ל כמאן דפסל ס"ת שתפרה בפשתן משמע דבס"ת וכשירה מיירי ותם אני לא אדע דא"כ מה זה שאמר שהספרים נכתבים בכל לשון וכי יעלה על דעת דס"ת הכתובי' בלשן אחר שתהיה ס"ת כשירה ועוד דזה יהיה עדיף מכתובה בלה"ק וחסר אות ועוד שהרי בכלל ספרים הוא תנ"ך כמו שפי' רש"י להדיא וכדמוכח כל אותה סוגיא וסוגיא דר"פ כל כתבי ומה פסול שייך בנביאים וכתובים [וי"ל לענין שאינם מטמאין את הידים רק דלא ברירא לי זה לדינא]. ועוד דלעד"ן דאפי' לדעת הרשב"א אין דקדוקו כלום ממה דלא חשיב שבין ספרים לתפילין ומזוזות פסול חסר או יתיר דלא נחי' לחילוק כשר ופסול דבדיעבד רק מה דצריך זה ולא זה לכתחלה וכן כל אין בין דחשיב שם וזה פשוט [ובכה"ג תירוץ זה חילק הש"ס באין בין במס' פסחים דנ"ה ע"א תנא קולי קולי קתני] ומ"ש רש"י על ולתופרן בגידין דקמ"ל כמאן דפסל בס"ת שתפרה בחוטי פשתן ה"ק הואיל דמצריך גם בכל ספרי נביאים וכתובים תפירות גידין ש"מ דבס"ת קפידא איכא אף בדיעבד.