חוות יאיר · חלק רל״ב סימן ב׳

תשובתי גרסי' בפ' האומנין דע"ח ע"א השוכר את החמור להוליכו בהר והוליכו בבקעה בבקעה והוליכו בהר אפי' זו עשרה מילין וזו עשרה מילין ומתה חייב ומוקי לה ר' יוחנן כר"מ דס"ל כל המעביר ע"ד בה"ב נקרא גזלן ואמר עלה הי' ר' מאיר אלימא ר"מ דמגבת פורים דתנא מגבת פורים וכו' ואין העני רשאי ליקח מהן רצועה לסנדלו ורשב"ג מיקל דלמא התם אדעתי' דפורים יהב ליה אדעתי' דמידי אחריני לא יהב ליה אלא האי ר"מ דא' ר"מ הנותן דינר לעני ליקח בו חלוק לא יקח בו טלית וכו' וכ' הרי"ף והרא"ש דלא ק"ל כר"מ דמגבת פורי' ור"מ דחלוק וטלית דתרווייהו חדא טעמא אית להו דס"ל כל המעביר ע"ד בה"ב נקרא גזלן ולא ק"ל הכי ולכן תמה הב"י על הטור דכ' בא"ח סי' תרצ"ד הא דאין העני רשאי וכו' דמגבת פורים וכ' דיש גורסין גבי מגבת פורים ואין העני וכו' דברי ר"מ שאמר משום ר"ע ופסקו כן משום דהלכה כר"ע מחבירו. ולעד"ן דגר' זו היא משובשת נשתקע ולא נאמר שהרי מייתי לה בסוגיא הנ"ל על מ"ש הש"ס ר"מ היא והי ר"מ משמע לן דממ"ש ר"מ משמיה דנפשיה בעינן למימר ולא מ"ש משמיה דרביה ר"ע וכל סוגיא זו דהש"ס הכי הוא ועוד דא"א לפסוק כן בשום פנים שהרי משנה שלימה שנינו בפ' המקבל דק"ו ע"ב המקבל שדה מחבירו לזורעה שעורי לא יזרענה חטים חטים יזרענה שעורים ורשב"ג אוסר תבואה לא יזרענה קטנית קטנית יזרענה תבואה ורשב"ג אוסר ופירש רש"י דחטים וקטנית יותר מכחישין הקרקע משעורי' ותבואה ובעי למימר שם בגמ' דטעמא דרשב"ג משום שארית ישראל לא יעשו עולה ופריך עלה מבריי' דמגבת פורים ואין העני רשאי ליקח וכו' דברי ר' יעקב שאמר משום ר"מ ורשב"ג מיקל ואמר אביי דטעמא דרשב"ג במשנתינו כדמר וכו' ע"ש ור"ל דס"ל דיש הפסד לבה"ב אף בשינוי מחטים וקנית לשעורים ותבואה וכ' רש"י שם על רשב"ג מיקל אע"ג דמשנה לא סבר דמקפיד אינש בהכי דלא חסר בה וש"מ דמסקנא ס"ל דהא דרשב"ג אוסר דדוקא במידי דפסידא ובחדושי א"ח שלי כתבתי דדעת הטור הוא דטעמא דר"מ דמגבת פורים הוא משום דס"ל דודאי איכא קפידה לנותן שרוצה שהעני יאכל וישתה ויקיים מצות סעודת פורים בממון שנתן לו דניחא לאיניש דמתעביד מצוה בממונו ואין רצונו שיקח רצועה לסנדלו והוא ממש מ"ש בגמ' פ' האומנין חז"ל דלא מוכח מידי מר"מ דמגבת פורים דס"ל כל המעביר ע"ד ב"ה נקרא גזלן דאדעתי' דפורים יהב ליה וכו' רק שרשב"ג מיקל דס"ל דליכא קפידא בהא לנותן דמ"מ אית לי' שכר מצוה וס"ל להטור נהי דלא ק"ל כל המעביר ע"ד ב"ה וכו' במידי דלית ביה קפידה כלל מ"מ בשינוי מעות פורים מסעודת פורים לרצועה אית ביה קפידה כר"מ וגם מלשון רשב"ג מיקל ולא אמר מתיר מוכח דס"ל למסדרי הבריי' דקולא יש כאן בזה דודאי יש מקום להקפיד דלא דמי לשינוי מחלוק לטלית או מטלית מחלוק דתרווייהו לא מקרבי הנייתא ואין הנתינה לזה מצוה יותר משני. ומדברינו אלה מוכח דאפי' העני מוציאו לצרכו יש קפידה כל דהו וחיישינן לה מכ"ש בנדון השאלה דשאילנא קדמייכו.