ולענ"ד נראה דכוונתי לאמיתת כוונות הש"פ וכל הפוסקים אשר הוא מנוסה דהפי' אינו ששני עדים אלו חתומים על השני שטרות שמקיימין ממנו על כל שטר שני עדים אלו דא"כ קשיא קושיא הנ"ל שהקשתי דל"ל סגי שטרו' בחדא שני שיראה ויזייף דהא שווין הם השני שטרות בעדים אלא הפי' נלע"ד דעל כל שטר משני שטרות שמקיימין ממנו חתם עד א' על שטר א' עד א' ועל שטר שני עד שני ושניהם אינן חתומים על שטר א' וא"כ אם יזייף הוצרך לראות השני שטרות וכולי האי ליכא למיחש שראה שני שטרות בידי שני לקוחות וכיון לחתום החתימות שני עדיו משני שטרות דלחדא איכא למיחש שרא' וכיון ולא משני לקוחות וכאן הוצרך לראות משני לקוחות אם כיון וזייף דעדים חתומים אשני שטרות והנה עפ"ז מדוקדק לשון הטור והתשובות שמביא הב"י ומיוסדים על אדני פז. עכ"ל השואל:
חוות יאיר · חלק כ״ג סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chavot Yair, Lemberg, 1896
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך חוות יאיר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.