ומדי דברי באותה סוגיא דד"פ כל הפסולין דקדקתי פשט הגמ' במ"ש לימא מסייע לי' לעולא דס"ל ביאה במקצת שמה ביאה ממה דתניא כל הסמיכות שהיו שם וכו' ואי אמרת ביאה במקצת לא שמה ביאה לעייל ידי' ולסמוך דע"כ פשט הגמ' דמוכח מההיא ברייתא דביאה במקצת שמה ביאה ולכך א"א לו לעייל ידו רק מכניסי' הבהמה לחלל השער ולכך לא הי' סמוך לסמיכה שחיטה שהרי ע"כ א"א לשחטה שם דבשחיטה לית מאן דמיקל כולי האי להתיר ולשחטו תוך חלל הפתח ואע"פ דכבר הוכחנו לעיל דע"כ ס"ל דגם הסמיכה בעי לפני ה' דאל"כ למה דלא ס"ל ברייתא דבעי באשם סמוך לסמיכה וכו' לסמוך בחוץ מה דלא משמע בלשון הברייתא רק הסמיכה היתה בשער ניקנור וכפי' רש"י מ"מ ס"ל דיש קפידה טפי בשחיטה דפשטי' דקרא לפני ה' עליה קאי דבעי ממש תוך ההיכל ולכך בעי עכ"פ שאחר הסמיכה יוליכנה לבהמה לתוך ההיכל הן רב או מעט שהרי בדעת המקשה סבור הי' דכל העזרה כשירה ולכך יש הפסק מה בין סמיכה לשחיטה מש"כ אם היינו אומרים ביאה במקצת לא שמה ביאה לעייל ידי' ולשחוט שם ואחר דמשני דמרחק צפון ע"כ אפי' לעייל ידי' יש הפסק בהולכת הבהמה נגד המזבח לצד צפון.
חוות יאיר · חלק רכ״ז סימן ה׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chavot Yair, Lemberg, 1896
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך חוות יאיר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.