ואין לומר דמשמע ליה להרמב"ם מדמשני הש"ס על קושיית לעייל ידיה ולסמוך הא מני ריב"י הוא דס"ל מרחק צפון ולכך עכ"פ א"א לקרב השחיטה לסמיכה במה דעייל ידי' ולכך למה לנו זה ולכך מוליכין הבהמה לחלל השער וא"כ אחר שפסק בפ"ה מהל' בית הבחירה כרבי דס"ל דכל העזר' צפון המזבח כשר לשחיטה א"כ נשאר באמת דמעייל ידיה ואין להקשות דאיך יפסוק הרמב"ם נגד הברייתא דכל הסמיכות וכו' דמשמע מינה דלא מעייל ידיה רק מוליכין הבהמה לחלל השער כפי' רש"י דמ"ש רש"י ומכניס ידיו לעזרה ר"ל לבהונות ודו"ק שהרי מקשי לעייל ידיה ולסמוך מכלל דברייתא לא ס"ל כך דל"ק מידי דהברייתא סתמא קתני חוץ מזה וסבר המקשין במ"ש בברייתא שאין המצורע יכול לכנוס וכו' שמוליכין הבהמה אצלו ותירץ לו שאה"נ גם הברייתא מתפרשת דמעייל ידו ומ"מ אינו סמיכה דס"ל מרחק צפון ולכך ל"ק מידי מברייתא ומ"מ קשיא דמשמע דאי אמרינן ביאה במקצת שמה ביאה לא ס"ל דמעייל ידי' מכ"ש למה דמשני רב יוסף שם דא"א לומר דמעייל ידו דסמיכה בכל כחו בעינן ולכך כל הסומך ראשו ורובו מכניס וכ"פ הרמב"ם בפ"ג דמעשה הקרבנות דסמיכה בכל כחו וא"כ א"א לומר דמעייל ידו אף דק"ל ביאה במקצת לא שמה ביאה.
חוות יאיר · חלק רכ״ז סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chavot Yair, Lemberg, 1896
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך חוות יאיר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.