ואפשר דמפני ששיתק הקב"ה את המלאכים ובחלה נפשו בשירתם בשעת מפלת המצריים למדנו שאין נאה להשלים השיר בכל ימי הפסח ועל כן י"ל עוד דזכר לדבר אין אומרים אופן בשביעי של פסח אע"פ דודאי לא דמי דהא דשיתק הי' בלילה וזה ביום ועוד ההיא שירה דעל הצלה וזה דהחיות ישוררו בשירה דיומו קדוש וברוך מ"מ הוי זכר לדבר ומפני דאין ראוי לומר והחיות ישוררו וכו' נהגו גם שלא לומר אופן כלל מפני שמנהג פשוט לומר והחיות ישוררו אחר פיוט האופן. ובר"ה שאומרים פיוט וא"א והחיות באשכנז קשה מאד לישבו הן מה דאם כן גם בשביעי של פסח נמי נעשה כן והן שהוא נגד מ"ש התוס' דמוכח דהמלאכים אומרים שירה בר"ה ויוה"כ והן ממ"ש דאפי' אם ס"ל דהואיל דישראל א"א שירה גם המלאכים א"א שירה אי משום דאין מלאכים אומרים שירה כלל אם לא קדמו ישראל והן דחיישי ג"כ לחיל ורעדה דישראל דספרי חיים וספרי מתים פתוחים לפניו ית' וכמ"ש הפייט דחיל ורעדה יאחזון גם למלאכים מ"מ לא שייך כל זה רק בשירה דהלל הנאמר מתוך שמחה ועל הצלה ורוח ותשועה וכה"ג ג"כ גבי מלאכים מש"כ בקדושה דיומא וכמ"ש דעלה קאי והחיות ישוררו וכו' למה נמנע מלאומרו ואם נמנע לזכר לדבר גם הפיוט נמנע מלאומרו. נקוט מיהא דאין להרהר אחר המנהג דאם אין ראיה לזה מ"מ יש זכר לדבר.
חוות יאיר · חלק רכ״ה סימן ה׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chavot Yair, Lemberg, 1896
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך חוות יאיר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.