חוות יאיר · חלק רכ״ה סימן ד׳

ומ"מ אף דאין דברי התוס' מדוקדקים מ"מ הדבר מצד עצמו אמת דאין למנוע מלומר והחיות ישוררו דשירה דיומא גם ישראל גם מלאכים אומרים דאינה רק קילוס ורוממות לאל יתברך ולא שייך לבטלה משום דספרי חיים וספרי מתים פתוחים לפניו ובשירה דבכה"ג הנאמרת לפי שעה על הנס ארז"ל על ולא קרב זה אל זה כל הלילה דבליל שביעי של פסח בקשו מ"ה לומר שירה ואמר הקב"ה מעשי ידי טובעים בים וכו' כבפ' אחד דיני ממונות וה"ה לגבי דידן אין גומרין את ההלל בכל ימי פסח מהאי טעמא כמ"ש קצת הפוסקים בשם מדרש הרנינו ואף כי גם בזה יש לפקפק דהא לא השתיק הקב"ה את המלאכים מלומר שירה רק בלילה שבה נטבעו מצרים בים והיינו דכתיב ולא קרב ז"ה א"ל ז"ה ויליף מג"ש שגבי שירת המלאכים נאמר וקרא זה אל זה אע"פ דהא דהכא ר"ל שירה על גאולת ישראל ושם על קדושה דיומא קאי כמ"ש בסמוך מש"כ ביום המחרת גם ישראל גם המלאכים אמרו שירה על מפלת השונא כמ"ש אז ישיר וגו' גם המלאכים כמבואר במדרש על קדמו שרים אחר נוגנים וגו' ומה שאין גומרין את הלל בימי פסח יש טעם אחר ומהרי"ל כתבו בשם רש"י והוא ש"ס ערוך שם והוא מפני שאין ימי פסח חלוקים בקרבנותיהן מ"מ אין בנו כח לחלוק על מדרש הרנינו.