חוות יאיר · חלק רכ״ד סימן ז׳

(פירש רש"י חייבת במעשר כל יו"ד ליטרין וכו' והרי היא כעשר הליטרין עם התוס' והעיקור שרבו גידולין כל כך חייבת במעשר כל יו"ד ליטרין וכו' ואותו לטרא וכו'. ואותו לטרא שזרע בן לוי כשאינ' מעושרת. אע"פ שעישר עכשיו צריך לעשר פעם שניי' תרומת מעשר שהניח הלוי אשתקד שלא הפריש ממנו שבדין הוא שלא ישתכר בכך שזרעו כשאינו מעושר עכ"ל). נמצא שמפורש פוסק הש"ס דמחויב ליתן מן הכל ואף ממה שזורע בקרקע. ואף אם עדיין טבל מה שזרע חייב בתשלומי כפל שנים ישלם מן האי לטרע שזרע פעם אחת לפרוע הקפו מה שחייב משנה דאשתקד. ועתה ג"כ צריך להפריש שנית וכן איתא מפורש בהרא"ש ז"ל במסכ' נדרים דף כ"ט סוף ע"ב ד"ה עשר תעשר את כל תבואת זרעיך וגו'. שצריך לעשר את כל מה שגדל בשדה ולא ינכה מן חשבון התבואה שזרע שהיתה כבר מתוקנת דהדרא לטבלא וכו'.