וז"ל עשר תעשר א"ר אבא רמז לפרקמטוטין ולמפרשי ימי' שיהיו מוציאים אחד מעשרה לעמלי תורה עכ"ל. נמצא שהפרשו' מעשר מפרקמטיו' וכספי' הוא רק אסמכתא בעלמא. דהא קאמר ר' אבא רמז לפרקמטוטין וכו'. משמע דהוא רמז בעלמא. ולפום ריהטא יש קצת להביא ראי' ממתני' דמס' עשר שני פרק ד' ריש הפרק דלא מנכינן ההוצאות מה שמוציא לנכות מן המעשר. דאי' במשנה ריש פרק ד' המוליך שירו' מעשר שני ממקום היוקר למקום הזול או ממקום הזול למקום היוקר פודהו בשער מקומו. המביא פירות מן הגורן לעיר וכדי יין מן הגת לעיר השבח לשני ויציאות מביתו עכ"ל. וכ' על זה בעל תוס' יו"ט ויציאות מביתו מסתברא דה"ה ממקום הזול למקום היוקר דרישא ע"ש א"כ ש"מ דאף גם שהי' לו הוצאו' והוליך המעשר שני למקום אחר ופדה יותר מן מה שהי' שוה במקומו.
חוות יאיר · חלק רכ״ד סימן כ״ו
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chavot Yair, Lemberg, 1896
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך חוות יאיר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.