מ"מ כי נחתינן לעומק הלכה מוכח דאף לפי המסקנא קרא אינו רק אסמכתא בעלמא. ובאמת הדין הזה שאינו מנכה ממה שזרע הוא רק מדרבנן ועי' בהר"ן ד"ה שאני גבי מעשר וכו'. וז"ל הר"ן וקשה בעיני דהא כל הך שקלא וטריא בדבר שאין זרעו כלה היא ומדאורייתא ליכא מיד שאין זרעו כלה דלחייב במעשר וכיון שכך האיך דייק מזרעיך דגדולין שאין זרעו כלה אין מעלין את העיקר דמדאוריי' לענין תעשר לא משכחת לה עכ"ל נמצא דהקרא הוא רק אסמכתא. וכן משמע במס' נדרים דנ"ז סוף ע"ב והעיקר אינו אלא מדרבנן ע"ש. והנה דין של מעשר שאנו מפרישין מכספי' ומריוח פרקמטיא וכו'.
חוות יאיר · חלק רכ״ד סימן כ״ב
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chavot Yair, Lemberg, 1896
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך חוות יאיר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.