משא"כ שבלי' אם זרעו שאין הדרך שע"י הזריעה מתרבה ומתגלי' וא"כ אע"פ שזרען שיתרבו ויתגלו מ"מ אין דעתי לבטל העיקר . ולכך אין צריך ליתן מעשר מן הכל. וזה הפי' הוא ג"כ התם בגמ' הא דלא קטרח אבל דקטרח בטל ברובה. והיינו ר"ל היכא דזרע בצלים שדרכן להתרבות ע"י זריעה וקטרח עבור זה ולכך נתבטל. אבל מה שזרע בשישית בערב שביעית ובשביעית ירדו עליהם גשמים וצמחו לאו היינו זריעה דהא כבר בערב שביעית נטעם. ועתה בשנת שביעית לא קא טרח וכו' ואין דרך לזרוע בשביעית ועל זה מדקדקים התוס' על מהר"ם ז"ל דדבר זה מגומגם דליתא להך מלתא דר"ג גבי הך בריי' ואם שחורים עליהם אסורים.
חוות יאיר · חלק רכ״ד סימן י״ג
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chavot Yair, Lemberg, 1896
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך חוות יאיר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.