ועוד אחר שנתברר הדבר שהשלשת המעות הי' באופן שיונח ביד השליש עד גמר המשפט לא עד שישתקע הדבר כי לא בטח לב המשליש בהשתקע הדבר פן יהא חוזר וניער רק שע"י שיניח ראובן ידו מלבקש עדים וראיה להחזיק דבר המסירות ממילא יצא לאור משפט לזכות שמעון וכן דיבר השליש בשבועה לפני השר כמועתק מלה במלה א"כ אין להשליש שום מיגו אפי' מיגו דנתתי לראובן אחר שעדיין המשפט נעלם וע"כ לא יוציא המעות מתחת ידו אם לא ברצון שניהם שמעון וראובן. ותו דבאמת הוי תן כזכי ואפי' יהא מנה זו לפלוני כמבואר ר"ס הנ"ל בהג"ה ואפי' לי"א דגבי מתנה לא הוי תן כזכי מ"מ נדון דידן דה"ל חיוב שבועה עליו ונתפשרו יחד בסך דמים ודאי ה"ל חוב והוי כזכי.
חוות יאיר · חלק רט״ו סימן ז׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chavot Yair, Lemberg, 1896
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך חוות יאיר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.