חוות יאיר · חלק ר״י סימן ז׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

עוד ראיתי בספר שאם אינו בעל יכולת שיכול להסתפק משלו בבואו לשם טוב יותר שישאר חוצה פן ע"י חסרונו לא יוכל ללמוד ולקיים מצות ה' וחלילה עניותו יעבירו על דעתו ועל דעת קונו ובכה"ג זכר הרב החסיד הגאון בשל"ה וכ"ש אם הוא אדם רך וענוג ותש כח ורפיון המזג ויש לחוש פן לא יוכל לסבול עינוי דרך הרחוק הזה קור חזק וחום מופלג קיץ וחורף וסכנת דרכי' שזכרו התוס' שיש על כמה פנים הן בימים שיש סכנות רוחות ומשברי ים הן במדברו' שיש סכנת נחש שרף ועקרב רצחנים וליסטים והנבוכה מן הדרך הישר (כי על הרוב אין דרך כבושה ניכר ונודע ועל מעט שנמצא יש כמה דרכים מתפלשים לכל רוח לא נדע איה דרך הישר לפני איש בה ילך לקום מבוקשו) באם אין לפניו תייר בקי ושמירה מעולה מכל נזקי' הנזכרים ודאי דאם יש שום חשש מחששו' הנ"ל טוב למנוע מזה ומקומו אל ינח ויתעסק בתורה ובמצות בכל כחו ויזכה לרב טוב הצפון ליראי ה' וחושבי שמו כמו כמה אלפי אלפים גדולים וחסידים ות"ח שכבוד מנוחתם בח"ל ותמה בכל דור ודור מרובים מבני א"י כהם וכהם מאה פעמים חלילה שילדו לריק ויגעו לבהלה.
נחלת הכלל · Chavot Yair, Lemberg, 1896

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך חוות יאיר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.