והנה אומר ברעד ורתת מה שאומר בקיצור נמרץ מפני כבוד נושא הדרוש ואטה למשל אזני המקשיבי' לקולי דדמיא עלי לימוד קודש הקדשים הזה לנסיעה לאדמת קודש דוכתי דמשה ולאהר לא זכה ארץ אשר ה' אלהינו דורש אותה והיא מכון לשבתו ולא נבא לנעלמות בקדושת מעלתה כי ידוע הוא מפי הזוהר וכל המקובלים (ע' בספר טוב הארץ) כ"כ רק בגלוי וידוע מדברי רז"ל בגמ' סוף מס' כתובו' שהדר זולתה כאלו עע"ז בטהר' ואין לו אלוה ואין מתי' חיים רק ע"י גלגול מחילו' ואפילו שפחה א"י והמהלך ד"א בא"י הוא בן עה"ב ובמדרש אין חכמה כחכמ' א"י ואין תורה כתורת א"י ואמרו אוירא דא"י מחכים חד מינן וכו' ואינן מתים ע"י מלאך המשחית עי' ספ"ר שער אבי"ע פ"ה ויש בה מצות תילי תילי' הנוהגין שם ולא בח"ל ובלי ספק אשרי מי שזוכה לישב בה ולקנות בה שלימות בתור' ובמצות ומ"מ ראינו מ"ש התוס' גמ' הנ"ל דק"י ע"ב בקוצר נמרץ וז"ל והי' אומר ר' חיים דעכשיו אינו מצוה לדור בא"י כי יש כמה מצות התלויות בארץ וכמה עונשין שאין אנו יכולים להיזהר ולעמוד עליהם עוד שם על מ"ש הוא אומר לעלות וכו' אינו נוהג בזמן הזה דאיכא סכנת דרכים עכ"ל והה"ג כתב הר"ש בן הרשב"ץ הביאו הב"י בא"ה סי' ע"ה וכתבו שם בש"פ.
חוות יאיר · חלק ר״י סימן ו׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chavot Yair, Lemberg, 1896
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך חוות יאיר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
