חוות יאיר · חלק ר״י סימן י״ח

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

וראיתי בקיצור עולם התיקון למהר"ר יש"ר הנ"ל והוא בכרך חיבוריו דנ"ו ע"ב וז"ל החכם הקורדווירי מדבר בעולם התהו ושם צ"ל בחינות אבל החכם האשכנזי (ר"ל האר"י) מדבר בעולם התיקון ושם נופל הלשון בפועל וכו' נראה שהרגיש ענין לשון בחינות שכתב בספ"ר במקומות אין מספר ומ"מ לא זכר מ"ש שבקצת מקומות יתכן ובקצתם לא ומה שמחלק בין עולם התהו לעולם התיקון היא גופה פליאה דעת ממנה נשגבה לא אוכל לה ולולי דמיסתפינא אמינא על הגאון בעל הספר כמ"ש רבינו נסים על ה"ה הרמב"ן ביותר מדאי תקע וכו' במקומות שמעורר ומדקדק ומקשה וסדר מפרק מדעתי' דנפשיה (וסעד לדבר מ"ש בהקדמת ספר הקדוש עץ החיים הביאו קדושת א"א הגז"ל) דאין דברים העומדים בסתרי סתרים וגנזי גנזים דומים לדברי ש"ס שניתן לתרץ מדעתינו מה שנתקשה לנו בהם הן מצד הדבר בעצמו או מצד סתיר' הדבר מיני' וביה או ממאמר למאמר כי מסור לחכמי הדור ואינו דבר כזב במציאות בהבנת כוונת האומר וכן בשאר חכמות לבד מתכונה מש"כ במציאות עליון נורא מרום וקדוש שאף הטעות הקטן לגדול יחשב כמ"ש במ"נ ח"א פל"ו (ומצד הפלגת רוממות והעלמו וקדושתו פגם הטועה גדול מהחוקר בחכמת התכונה גם מצד שאין בנמצא כולי האי סתירת מאמרים בחכם אחר מיני' וביה אף שבשאר דברים הצד שוה בהם שהוא טעות במציאות ומעט מזעיר מוסכם מכל שלא יהיה בו מחלוקת [עי' תשובה רי"ט] וכארז"ל שנחלקו ח"י עם חכמי א"ה בגלגל קבוע וכו' ועי' במ"נ ח"ב ספ"ח ופ"ט ונחלקו התנאים במהלך החמה בלילה אם למעלה מכיפת הרקיע או למטה מהארץ ועי' בסוגיית הש"ס במס' פסחים וב"ב והנה לפי דעת רוב התוכניי' שגלגל עליון שעל גלגל הכוכבים הוא הסובב בכל יום ממזרח למערב והוא בכחו מקיף כל גלגלי' שבתוכו והכוכבים ומזלות ובכללם לגלגל חמה ועם מהלך החמה בגלגלה הולכו' ממערב למזרח וא"א לבאר קושיות וספיקות שיולדו מזה מיומא אריכא וקטינא וראוי שגם הלבנה והכוכבים יסבבו בכל לילה במהירות וממזרח למערב ותילי תילי' מבוכות כאלה) ובכלל המשל שיש בדרך הרחוק לא"י מכשולות בסלעי' נוראים הרים וגבעות ואגמי מים שאפשר להקיפם ולבחור זולתם דרך ישר לתייר הבקי בהבוחר בדרך הממועט בדברים הנזכרים אף שא"א שלא יבואו ויפגעו בו קצתם כמ"ש א"א לר"ה שילקט במלקט ורהיטנא מ"מ יורנו בדרך יבחר ברע במיעוטו.
נחלת הכלל · Chavot Yair, Lemberg, 1896

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך חוות יאיר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.