חוות יאיר · חלק ר״י סימן י״ז

והנה אף כי בעל ספ"ר לגודל קדושתו וחסידתו נזהר מאד בכמה מקומות ומזהיר מאד על מחשבה זרה של פירוד וגבול. וממשיל משלים כמו שעשה דכ"ט ע"א ודכ"ג ע"ד ובכמה דוכתי וכ' דע"ו רע"ד מי יתן ויעמיק המעיין וכו' ודע"ז סע"ג מי יתן ויתבונן המעיין וכו' ואף אנו נאמר מי יתן ויערה עלינו רוח ממרום שנשכיל ונבין שורש הדברים בלי נטיה מן האמת ומשורשי הדת ובאשר בעו"ה אין אנו בטוחים בזה מה לנו להביא עצמינו לידי מבוכה וחקירה וסתירה. ויפה כ' במ"נ ח"א פל"ד הובא בהקדמת ספר נובלות חכמה בהעירו על ספיקות שנפלו בדברי המקובלים שבעת הדרישה יתחדשו לאדם ספיקות והתרת הספיקות לא יתכנו אלא בהקדמת רבות הביאו בהקדמת ספר נובלות חכמה כ"ש יתמי דיתמי כמונו על הראשונות אנו מצטערים שקצרה דעתינו לצייר רוב שרשי הדת לקרבם אל השכל כי קשה לצייר בריאת יש מאין גם קשה לצייר דבר רוחני שאינו גוף ואינו כח בגוף ולא נדע מהות נפשינו ונשמותינו אשר בקרבנו גם א"א דבר שאין לו סוף הן בהמשך זמן או בגבול וכן מי יתן טמא מטהור ורבים כאלה אשר הקיצור בהם יפה ולדעת הרמב"ם לא נקראת אמונה רק המצויירת בלב כמ"ש חלק א' פ"נ האמנם חלילה לו' כך שא"כ אבדו לגמרי אנשי אמנה והארכנו בג"ה בחידושי מ"נ והוכחנו שגם הרמב"ם לא ס"ל שאין זה אמונה רק שאינה אמונה שלימה בתורה וברורה והוכחנו זה מדבריו עצמן שם פל"ד פל"ה וס"פ ל"ו והכי מוכח מ"ש בחלק ב' פכ"ב ופכ"ג מ"מ כגון אנו טוב לנו האמונה בלי שום חקירה ונבין פי' המלות של שיר יגדל כמשמען ונרחיק מאד מן החיפוש בהם ע"צ החקירה ואף אם יבא בלבו שום סתירה בהם מצד השכל ידחה בכל כחו סברת השכל מפני הקבלה מאבותינו ומנביאינו ומתורתינו המקובלת מ"ה. והנה הנכנס לחקירת חכמת הקבלה בכל עת ובכל שעה יבא לריבוי ספירות מעשר לעשר ותר"ך עמודי' ול"ב נתיבות ונון שערים וכו' וגם לתארים וגבולים והתפעלות והשתנות ואפשר וקרוב לודאי שלא יספיקו דברי המחברים לישב דעתו ונשאר הטינא בלבו והרב בספ"ר כ' ג"כ ענין חלוקי בחינות ובקצת מקומות יובנו היטב כגון אם נאמר שינו שם בספירות ע"פ שינוי בחינתה נגד עלה או עלולה ממנה או מצד עצמה אבל באם כ' ענין שינוי בחינות שינוי בעצם הדבר במציאות מפני שינוי בחינות א"א להולמו לקוצר דעתינו כי ענין שינוי בחינה אינו רק שכלי בשם ובמאמר דומה קצת למאמר המצטרף ואיך יגרום שינוי בעצם ומה גם בדבר שאסור לומר בו שום שינוי וכיוצא בזה כ' בכוזרי מאמר ד' סי' כ"ה ובמ"נ ח"ב פכ"ב ובעיקרים מאמר שני פי"א וי"ג ראיה לדבריי אלה.