ונלע"ד דלא קשה מידי דוודאי יתום קודם לת"ח ובמסכת כתובות שהיה דיני דיתמי קמי הפירוש דיתום הוי הנתבע וע"כ הקדימה כלל אינו טובה ליתום ושקלי טבותא ושדי' אחיזרא אדרבא אם מאחרין טובה הוא לו ומוחל היתום על הקדמה להוציא מידו אבל תובע שלא היה מוחל מש"ה אמר ר"נ הוא קודם לתובע עשה דכבוד תורה עדיף מעשה ושפטתם צדק ומעשה שהיה קאמר שהיה יתמי ולא לרבותא. וגם י"ל דיני דיתמי דייקא שניהם היו יתומים התובע והנתבע. וגם י"ל הנתבע של האי גברא נמי היה יתמי וא"כ אוקי יתמי להדי יתמי ונשאר עשה דכבוד תורה וק"ל ודו"ק.
חוות יאיר · חלק כ״א סימן ד׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chavot Yair, Lemberg, 1896
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך חוות יאיר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.