והרב ב"ח רצה ליישב וז"ל כו' ורבינו כתב וכו' אסתתם טענתי' דאידך אלמא לאו שפיר עביד ומש"ה נענש רב ענן דאיסתליק מיני' אליהו וכתב הריטב"א וכו' אבל קרוב של ת"ח סבר דמחניף ליה אסתתי' טענותי' וכו' ובזה אינו נוח לי דטעמא דהתם אותו ששלח רב ענן דאדתתי' טענותי' משום דלא הי' קרובו באמת של רב ענן והוה ידע בעל דין שכנגדו שלא הי' קרוב לת"ח משום הכי אסתתי' אבל אם הי' קרובו באמת לא היה איסתתי' טענתי' ולית דין צריך חשש ובשד למה יסתתם טענותי' דהוא יודע עשה עש דכבוד תורה עדיף ודינ' הכי היא להקדים וק"ל ואינו מן הצורך להאריך. וגם מ"ש בשם מורינו דהכא בקרובו של ר"ע עדיין לא פתח בדיני דיתמי אבל דיתום קודם לת"ח מיירי היכי היתום כבר פתח פסקינן דין יתום תחלה ואח"כ דין ת"ח דאם לא הי' יתום הוי פסקינן דין ת"ח קודם ומדיתום הוא גומר דינו תחלה ואח"כ דין ת"ח ע"כ תמצית דבריו.
חוות יאיר · חלק כ״א סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chavot Yair, Lemberg, 1896
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך חוות יאיר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
