מש"כ אם המבוקש מהמשביע שיגיד שלא ידע דבר פלוני אפשר אפי' אמת שאינו יודע לא קאי באם לא (ויש לדחות זה שהרי גם זה משביעו שיגיד אם ידע או יגיד שלא ידע ודוק ואע"פ שי"ל שאין כאן תביעת ממון וגרע מתביעות ממון ואין לו תועל' בעדותו כגון שאמר אמרת ליתן כמ"ש הטור והרמב"ם מ"מ יש ג"כ סברא הפוכ' דהכא ודאי יש תועל' אם לא שנא' ידע דומיא דראה וק"ל ומנא לן להקל ע"פ הסברא באיסור תורה ובכה"ג בעד א' שהעיד ובעל דין השני מביא אחר שהיה אצל העד ולא ראה וכמ"ש הג"מ ובש"ע ס"ס כ"ט ואותו האחר שותק ואינו רוצה להגיד כלל אם ראה או לא נ"ל דמחויב כמ"ש ואפי' אינו רוצה לבא לב"ד כלל חייב בד"ש כראה אבידת חבירו ונמנע להשיבה) יגיד ואגב נפל בדעתי בנדון זה עוד דבר שראוי להסתפק אם שמעון יודע באמת שחייבי' לו כמה ב"ב אם שותק ואינו רוצה להגיד ואין ביד ב"ד לכופו אם עובר בלא יגיד.
חוות יאיר · חלק ר״ח סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chavot Yair, Lemberg, 1896
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך חוות יאיר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
