חוות יאיר · חלק ר״ג סימן ו׳

ומה שכתבת שלמדת שאין מקישין רק דמיון הראשון לשני ושכחת הוא בתוס' פסחים דמ"ג רע"ב בשם ר"י בתירוץ הראשון על מ"ש שם בגמ' סד"א כל שישנו בקום אכול מצה וכו' יע"ש כי איני חמור נושא ספרים כי ע"י שנתעלם ממך מקומו שכחת גם דבר הנאמר עצמו שהרי שם בגמ' גופה דורש אח"כ ההיקש בהיפך רק שכתבו ששם יותר יש לדרשו מרישא לסיפא ובלה"נ נמי ל"ק מידי דודאי לענין היקש לחדש דין ללמוד דבר מדבר אין חילוק מש"כ אם אין ספק ואין חידוש בגוף הדין רק שנחקור לדעת מי חייב זה ס"ל לר"י בעל התוס' שם דיש סברא כמו שבכל מקום גוף הדבר קודם לפירושו שעליו ה"נ מ"ש לא תאכל עליו חמץ שלא נדע מי נצטוה בזה מפרש קרא בתריה שבעת ימים תאכל מצות לברר מה שסתום בלאו הקדוש וה"ק למי הציווי לא תאכל למי שהציווי תאכל מצות ואם יש מקום לפקפק בדברי תוס' הנ"ל הוא ממ"ש בפ"ק דקדושין ותפילין גמר לה מה"ת וכו' דל"ד ע"א ע' פי' רש"י דהוי ג"כ דוגמה להיקש דבפסחים הנ"ל לפטור נשים מתפילין בהיקש שני לראשון ע"ש ומ"מ י"ל דכוונת התוס' דבאפשר לעשות שני מיני הקשים מקשינן טפי ראשון לשני אע"פ שהוא לקולא מלהקיש בהיפך לחומרא אע"פ דק"ל דבדאפשר להקיש לקולא ולחומרא מקשינן לחומרא (ודמי למ"ש התוס' קדושין ס"ד ל"ד וחולין ר"ד קכ"ז דאם מיסתבר טפי מקשינן לקולא ע"ע תוס' תמורה דקכ"ח ע"ב ואני תמה על בעל ק"א מדת ג"ש פ"ג ח"ז שכתב וזה כאלו מדעתו הוא ובדר"מ ע"ג מייתי איהו גופי' תוס' דחולין הנ"ל ואין זה חידוש מאותו מחבר דמ"ש שם בתר הכי חלקו דהא דר"י דרש במ"ת סמוכים משום דידע שמוכחים הם ג"כ דברי התוס' יבמות ד"ד ע"א וכאלה רבים אתו והוא שגגת כח הזוכר וחלילה לי לדבר על צדיק עתק ומ"מ לא ר"ל דלא מקשינן כלל שני לראשון וזה מוכח שם בגמ' בתר הכי) וצ"ע בב"ק ר"ד ע"ח ע"ש ואם יש מקום לתמוה הוא על דברי התוס' סנהדרין דט"ו רע"ב דכתבו ממש בהיפך דיש להקיש שני דבקרא לראשון לא הראשון לשני.