חוות יאיר · חלק ר״ג סימן ה׳

לכן קושייתך הראשונה אם רפייה לך תאמר שהוא מחלק הזה שעיקר הדין הו קבלת רז"ל. וע"ד קושייתך השניה לא דקדקת יפה כלל. כי ודאי מינו בש"ס היקשי' רובם השיווי סיפא דקרא לרישא והרי שני היקשים שהזכרתי למעלה שהם במשנה והוא בחולין פ"ט מ"ה ומנחות ספ"ז הם דמיון סיפא לרישא (ובמשנה ריש סנהדרין כמיתת הבעלים וכו' והוא להיפך) ומענין זה מ"ש ספ"ג דקדושין כל היכא דקרינן כי תהיינה קרינן ביה וילדה לו וכו' ובמכות די"ט ע"ב כל היכא דקרינן ביה לפני ה' אלהיך וכו' קרינן ביה לא תוכל וגו' ושם די"ח ע"ב בהיפך יע"ש והם שני מיני דוגמות והם ממין וענין היקש הא' מקיש שני לראשון והב' בהיפך. ובשאפשר מקשינן תרווייהו להדידי וכדמקשה בקידושין ד"ה ע"א גבי איתקש הויה ליציאה ובסנהדרין דל"ד ע"ב כל ריב וכל נגע מקיש נגעים לריבים וריבים לנגעים יע"ש ובכה"ג ארז"ל על להרע או להיטיב שבועות דכ"ז ע"א וע"ע קידושין ר"ד ל"ג וחולין דקמ"א ע"א והוא כענין מ"ש אין היקש למחצה ואין דעתי שזה פי' מ"ש אין היקש למחצה שר"ל שעכ"פ נלמד כ"א מחבירו רק פי' אין היקש למחצה דשבדבר הלמד מחבירו ע"י היקש נלמד בכל פרטיו וזה דלא כמ"ש בק"א ספר המידות די"ח סע"ב. ועי' בפי' רש"י הס' כריתות דצ"ד ע"ב דדחי רש"י פירוש פי' הק"א ולכן מחק הגר' שם וע"ש גם בזבחים דמ"ח ומ"מ מ"ש אני אמת וברור הוא דבמקום שאפשר נלמד כל חד מחבריה מש"כ בדא"א ללמוד שני עניני היקשי' ללמוד דבר כל אחד מחבירו נלמד מה שנוכל לפעמים המוקדש מן המאוחר ולפעמים בהיפך.