מש"כ ביש ג"ץ ודאי הוא התובע וכמ"ש רב יוסף גופי' שם ב"ק סוף דל"ו אנן יד עניים אנן אע"פ דליכא עניים וכמ"ש התוס' שם דה"ל כמעמד שלשתן וע"ק על מה שפירש"י שם לשמור ולא לחלק לעניים וז"ל דכיון דא"ל חלקיהו תו לא דמפקיד ננהו ועניים לא מצו תבעו דכל חד וחד מצי א"ל וכו' ולפי פי' זה דוקא כשהפקידו או נתנו לו ע"מ שהנפקד יחלקהו לעניים דאז י"ל תו לא דמפקיד ננהו מש"כ כשהפקידו לפי שעה כעובדא דרב יוסף וא"כ מה הקשה אביי מלשמור ולא לחלק לעניים שהרי ר"י לא הפקידו אצלו רק לפי שעה. האמנם גם כל הפוסקים לא חלקו בסברא זו רק כל ששייך לעניי' פטור אבל לפי פירש"י לא ידעתי למה לא חייב ההוא גברא לשלם לר"י ולפי משמעות השמועה לא ידע ההוא גברא כלל שהמעות שייכי לעניים וע"ק לפירש"י הנזכר דמה שהנפקד פטור מן המפקיד מפני דתו לא דמפקיד ננהו והוא טעם דפטרו תורה מן המפקיד במלת לשמור. ומה שא"א לעניים להוציאה מן הנפקד מפני דה"ל ממון שאין לו תובעים ומצד זה השני חייבי' ר"י דלא ה"ל ממון שאין לו תובעים וא"כ ע"כ נפרש דאביי הקשה לו מלשמור ור"י השיב דנהי דפטור מצד המפקיד שתובעו מ"מ חייב מצד תביעת העניים דמיקץ קיץ להו ואע"ג דלא תבעי לי' כאלו תבעו לי' ע"י הג"ץ שהוא ר"י וא"כ מה זה דסיים בש"ס ולמשור הוא וכן רש"י דקדק וקרינן ביה לשמור ודוק מלבד מה שנתחזק קושייתינו דר"י הי' בעל דבר ונוגע. ונ"ל דבזה הרגיש הרא"ש וכדבעינן למימר לקמן. וע"ק במ"ש עניי דפומבדיתא מיקץ קיץ להו והלא הארנקי מחוץ לעיר באה בדרך מקרה ומה שייך בזה מיקץ קיץ כך וכך לשב' שפירש"י.
חוות יאיר · חלק קצ״ט סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chavot Yair, Lemberg, 1896
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך חוות יאיר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
