חוות יאיר · חלק קצ״ח סימן ז׳

ואע"פ שהתוס' שם בקשו לתת טעם על היה לה וכו' מפני דה"ל כרוח שאינה מצויה לאו משום דאינו מצוי שתאכל כ"כ רק שאין מצוי שתמות באכיל' ומסוגיא הנ"ל ובריי' דהנותן סם המו' וכו' דחייב בדיני שמים נראה דאפי' אם ע"י שיראה חברתה של בעלת החלב היא בעלת האפרוחי' שבעלת החלב יתבע ממנו היזק החלב ולכן תבע' מ"מ אחר שבאמ' פטורה בעלת האפרוחים מלשלם נזקי החלב וכדלקמן או שנזק האפרוחים או יותר מדמי חלב ואף כי נאמר שפטורה מדיני אדם חייב' בדיני שמים כמו נותן סם המות דה"ל לכסו' ולשמר חלבה שלא יוזקו בו שכנים. ואין לומר דוקא נותן סם המו' וכו' דמכוין להזיק גם נתנה לפניה ממש ובודאי תאכל מש"כ זו. דע"כ מה קשיא לרב ששת על רב שם ואמר כד ניים הרי יש לחלק בכך גם הש"ס ה"ל לתרץ כך אלא ע"כ אי חילוק כ"ש זו שאינה פטורה מדיני אדם אלו נתבעה ודוק.