מש"כ לענין ניזקין ולכן אם הניח זה כדו או דין נדון זה אם הניח הכלי באמצע הרחוב וניזק מבני ר"ה ודאי פטורים בדין שן ורגל בר"ה מש"כ לפני פתח ביתו שהניח ברשותו ק"ל ברשותו לענין אם הזיק לאחרים ובהפקיר רשותו ולא בורו ואין לפטר בעלת החלב מפני דלא ה"ל לאסוקי' אדעתה כמ"ש לעיל דודאי ה"ל לאסוקי אדעתה. כ"ש דאפרוחי' שכיח. ואין לפטרו משום היה להם לאפרוחים שלא לאכול כדק"ל אפי' הכניס פירותיו לחצר חבירו שלא ברשות וכלתם בהמתו של בעל החצר והוזקה באכילתן כבסי' שצ"ג. שהרי אלו האביונים לא מתו מכח אכילתה דנימא ה"ל שלא תאכל רק שנחלקו ונבעו ומה ה"ל למיעבד. אבל לחלק ולומר דדוקא אם מבהמה ניזקה שלא בדרך טבע שאכל היותר מן הראוי דאיחבל ומתה אמרינן היה לה וכו' דא"כ מה מקשה ש"ס דמ"ז ע"ב מנותן סם המות לפני בהמת חבירו דדוקא סם המו' מש"כ פירו' חייב והאי מאי קושיא דהרי טעם דאמרינן היה לה שלא תאכל הוא דוקא ביותר מטבע והרי אכתי לא אסיק אדעתי' דלא עבידא דאכלה אלא ע"כ כל שניזוק באכילתה פטור בעל הפירות ואין חילוק.
חוות יאיר · חלק קצ״ח סימן ו׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chavot Yair, Lemberg, 1896
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך חוות יאיר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
