חוות יאיר · חלק קצ״ח סימן ג׳

והכי ק"ל בפ' כיצד הרגל די"ט ע"ב אכלה מתוך החנו' משלמת מה שהזיקה גבי שן ש"מ דה"ל חנות חצר הניזק. נ"ל דשאני התם דמיירי בחנו' של בניין בפני עצמו כדמוכח במשנה מצאה בחנו' דפ"ב דב"מ גם בגמ' פ"ק דשבת המוציא מחנו' לפלטיא דרך סטיו ד"ה ע"ב והחנו' מועדת בר"ה ולכך ה"ל החנו' רה"י ופתח החנו' ר"ה מש"כ חנו' זו אע"פ שנעשית ברשות וכך נהגו בעלי חנויו' מ"מ ניתן רשות לכל אדם להלך לשם ולהשתמש במקום החנו' בלילה או ביום מיד שנסתלק שלחן או תריסי חנותו וה"ל העמדת כלי של חלב על החנו' בארץ לפני ביתו מקום שיכולין האפרוחים לפרוח ולקפוץ לתוכו כחופר בור ברה"ר דעליו לשמרו ולכסותו ואם שכחה לכסותו חייבת דאין טענת שכחה פוטרת. ולכן ג"כ אין לה לטעון תורך ברשותי מה בעי. כי שם אין דרך שור לכנס לחצר של אחר דהרשות ודאי של מזיק הוא מש"כ כאן וכמ"ש.