חוות יאיר · חלק קצ״ו סימן ג׳

ומ"מ השבתי לו באף ובחמה ובקצף גדול שאל יוסיף לראו' פני בבקש' עצה נגד מנהג עולם כי לא נכון לדבר עם אשת איש מענין נישואיה אחר גירושיה. ואף כי שאלתך קלה מצד שאין כאן לעז אשת איש שהרי ע"פ הדין נושא אדם כמה נשים מ"מ חמורה יותר מכמה צדדים אף אם היה אפשר לעשות כן מה שבאמ' א"א שאם יקדשה ויאמר לה ה"א מקודש' לי בפרוטה זו לאחר שתמו' אשתי יכול לחזור בו כבטור ופוסקים בא"ה וש"ע סי' מ' ואם יאמר מעכשיו את"ל דאין חשש חרם ר"ג דאל תיקון בארוסה כמ"ש שם סי' א' מ"מ אי אפשר דאיך תלך פרועת ראש והרי היא אשת איש ואפי' את"ל דארוסו' בזמן הש"ס היו הולכות פרועות ראש היינו מפני שהיו בימיהם האירוס זמן רב לפני הנשואין ויש כמה חילוקי דינים ביניהם כמ"ש טור וש"ע שם סי' נ"ד לכן כל כמה שלא נישא' אפשר שגם בהילוכה ומלבושיה היה כמנהג הבתולו' והכי משמע בש"ס מש"כ בימינו דאין בין קידושין ונישואין כלום כל שנתקדשה ראוי שתתנהג כמנהג נשים ולהתכסו' בצעיף ואפי' תרצה להתכסו' ברדיד כמנהג בתולו' הוא נגד דת יהודית כמ"ש שם סי' קט"ו ועוד יש לחוש לכמה חששות והקלו' כי מנהג בחורי ישראל הפריצים לנהג קלות ראש עם הבתולו' מש"כ עם הנשואות גדרו גדר ואין מי שנוהג קלות ופן חלילה יכשילו בה לגמרי לכן כלך מדרך זה ומזאת העצה הרעה אשר לא בדעת ויראת ה' יעץ כזאת אף כי יש כמה דרכים אשר בהם נוכל להתקשר עם לוי בדרך היתר הלא יכול ליתן שט"ח שיתחייב לראובן אלף ר"ט וז"פ יהיה אחר שנה אחר פטירת אשתו או בזמן נישואין שלא עם אשה אחרת אכן אם ישא בתולה פלוני' פטור ומסולק משט"ח זה לגמרי באופן דכתבינן שטרי כחח"ז או שיאסור עליו כל בנות ישראל חוץ מזו ועוד כמה דרכים אם לא ירצו להאמינו על שבועתו.