חוות יאיר · חלק קצ״ו סימן ב׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

תשובה: וע"ד שאלתך שאלה שאינה הוגנת היא ודוגמה לשאלה זו שאלני פב"ב אלמן א' זה כמה שנים שהיה בקהל' שלו איש ואשתו עניים מרודים וע"י טורח ועמל רב היה בכחו להספיק לאשתו לחם צר מים לחץ וע"י זה רבתה המחלוק' והפירוד ביניהם כמה שנים עד כי יש לחוש לקלקולה על פת לחם כי אינה בעלת מלאכה כלל והוא מבקש ליתן גט וגם היא מרוצת רק שתבקש ממנו רק חמשים זהו' שתלביש עצמה אח"כ אולי תהיה לאיש אח"כ ולא תמות ברעב כי מי ישאנה ערום ויחף ואין באיש למלאו' רצונה בזה. ושאלני האלמן שמטופל בבנים ורצונו ליקח אותה אחר שילוחיה בגט מבעלה אם ישלח אל האשה באם תרצה להתקשר לישאנו גם הוא רוצה להתקשר שישאנה באשר היא וילבישנ' לכן תתגרש מאישה בלי בצע כסף. ונתן טעם לדבריו כי ודאי אלו לא רצה האיש לתת גט לאשתו אא"כ תתן לו מכיסה סך מה ואין לה ובא א' ודיבר אל האשה אם תתקשר עמו שתנשא לו יתן הוא לבעלה סך שמבקש הבעל או יתנוהו לה שתתן לו יהיה קצת מכוער הדבר ויש לו דמיון מה למעשה שבסוף אגדת החרבן אף דודאי אינו ענין לו מ"מ יש לזות שפתים לשומע מש"כ זה דלא עביד מידי רק שידבר עם האשה שתקבל הגט חנם ולא תחוש שתהיה אח"כ לבזיון וחרפה ואין מי שיאסוף חרפתה והוא גט מצוה לכל היודע עסקיהם.
נחלת הכלל · Chavot Yair, Lemberg, 1896

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך חוות יאיר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.