חוות יאיר · חלק קצ״ד סימן ח׳

סוף דבר חומרא דא"א שאני וידעתי ממעלת הדיבור שהוא גדר האדם חי מדבר וכתרגו' לנפש חיה וכמה התעוררות יעורר אדם בהבל פיו לטוב ולמיטב מ"מ לענין קיום דבר לא יגרע כח כתיבה מדיבור [וכמו שיש פעולות נוראות בלחשים ע' תשובה רל"ד ה"נ יש פעולות נפלאות בקמינין ותרווייהו לפי מעלת הכותב והתבודדותו וכוונתו ולא יאומן שיש בהם ממשות זולת זה והרמב"ם לפי שלא ידע מחכמת הקבלה (עד זקנותו עי' מ"ע מ"ש בפ"א מיסודי תורה) כ' במ"נ ובכמה דוכתי שהבל המה ומכח המדמה] אף כי כי כתבו גורי ההאר"י שמתקן האדם עולם העשייה בכתיבת ד"ת ועמ"ש הרד"ק בהקדמתו לפני שהנביאים וע"פ הסוד גדלה מעלה תורה שבכתב מתשבע"פ.