עכ"פ כשמפרש בכתב פשיטא לי' דה"ל כדיבור וכמדומה לי שראיתי בספר נ"ש כדברים אלה וראיה עוד מדאיצטרך מיעוט גבי עדות מפיהם ולא מפי כתבם (עי' שו"ת מזרחי ע"ג. ובכמה וכמה תשובות דברו מזה זכרם פנים חדשות די"ח ע"א) ומ"מ בקצת דברים החמירו רז"ל דבעי דיבור ולא סגי בכתיבה עי' בא"ה סי' ק"כ וסי' קמ"א סס"ב הג"ה וסי' קמ"ב ס"ז הג"ה] וא"ת א"כ למה ק"ל גבי גט עד שישמע מפי המגרש ולא מהני אם כותב לסופר כמ"ש טור סי' ק"כ י"ל שאני התם דהתורה אמרה וכתב לה משמע הבעל עצמו יכתוב רק כשמצוה לו ושומע קולו ה"ל כתיבת סופר כאלו כתבו הבעל מש"כ כשכותב לו ואינו אתו.
חוות יאיר · חלק קצ״ד סימן ז׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chavot Yair, Lemberg, 1896
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך חוות יאיר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.