ולכן אפשר שיצריכהו הדיין לברר או יפרע לו וקרינן ביה יש נספה בלא משפט. כי ודאי מצי לישבע דרך כלל שאינו חייב לו כלום או שחייב לו נגד זה כסך זה וכמ"ש בהג"ה ש"ע סי' ע"ב סי"ז. ושם צל"ע דמה ענין שם דלא יברר דבריו ושישבע סתם שהרי יכול לפרש דברים כהווייתן יע"ש. וכן אם היתה תביעה ראשונה של ראובן בכ"י של אסמכתא ונתחייב לוי ע"י שהוא עצמו כתב או חתם על מ"ש אחר הכ"י נעשה בת"כ בפ"מ ובשבועה דמצי לשבע בתביעה שניה שאינו חייב לו כלום אם לבו ידע שלא נתן ת"כ ולא נשבע וגם בזה אלו יציע הדברים לפני דיינים השניים כהוויתן יתחייב דהודאה ב"ד בכ"י הראשון כמאה עדים דמי וה"ל כמגו במקום עדים.
חוות יאיר · חלק קצ״ד סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chavot Yair, Lemberg, 1896
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך חוות יאיר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.