וא"כ לסוגיית התוס' נשאר קשה נהי דס"ל דריבית ואונאה לא הוו ניתק לעשה [דפשטי' דקרא הוא טעם על איסור לקיחה עמ"ש בהשמטות סוף תשובה קפ"ט] מ"מ אחר דבני תשלומין ננהו א"א לומר דלוקה ומשלם דהא ליכא למ"ד וע"כ נימא דאינו לוקה וא"כ מתורץ גם ריבית ואונאה דבעי הש"ס למימר שלמידין מן הדין לאזהרה דליכא למימר למלקות דלית בהו כמו שתרצו גם גבי גזילה לפי פירושינו ועי' בתוס' דמכות הנ"ל די"ז ע"ב ד"ה איסורא בעלמא דהקשו קושיא נמרצה ותרצו בדוחק נפלא יעמוד עלי' המעיין בנקל.
חוות יאיר · חלק קצ״ג סימן ח׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chavot Yair, Lemberg, 1896
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך חוות יאיר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.