והכי מוכח נמי בב"מ דצ"א ע"א בהדיא דר' יוחנן ס"ל דגם בממונא לוקה ואינו משלם דהא חוסם את פרת חבירו ממונא הוי כמ"ש התוס' שם בב"מ בתירוץ רבא אתנן אסרה תורה וכו' וכמ"ש התוס' שם כתובות דצ"ג ע"א ד"ה ועולא. ונראה דרבינו הגדול בע"מ נתקשה במאמר ר' יוחנן איך יסבור אם חייב לחבירו ממון שלא ישלם וילקה כי הוא נגד הסברא וש"מ אינו זר דודאי בגזילה לא דיבר ר' יוחנן דבפי' ניתק לעשה והשיב את הגזילה ובאינך אפי' רבית ואונאה וחובל וחוסם התורה כתבה כדי רשעתו אזהרה לב"ד שלא יחייבוהו שתי רשעיות וס"ל דלוקה ומ"מ רמז תשלומין עליה ולא מיפטר בד"ש והכי מבואר בתירוץ רבא בב"מ שם דצ"א יע"ש בפי' רש"י.
חוות יאיר · חלק קצ״ג סימן ה׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chavot Yair, Lemberg, 1896
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך חוות יאיר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
