חוות יאיר · חלק קצ״ג סימן ב׳

תשובה: ע"ד בקשתכם לדעת פי' התוס' מה זאת באתם אלי וידעתי שאני כצפור נודדת מקינה ונדחה מפני השעה רעה לקיים חבי כמעט רגע ופזר רגליך ובידי אין לחם ואין שמלה כלי תשמישי קדושה דאף שיש פה ש"ס אין אתי מפרש"י רש"ל ורש"א ור"מ אולי המה דברו בו וביארוהו ומ"מ לפי גודל טרדותי שפתי לא אכלא מלהודיעכם מה שנלפענ"ד פשטן של דברי התוס' שסמכו על המבין דמ"ש אין מזהירין מן הדין ר"ל אזהרה גמורה לחייבו מלקות מש"כ איסורא בעלמא ודאי ילפינן והוא גמ' ערוכה במס' מכות די"ז ע"ב לכן אם היה מלקות גבי לאו דגזל היתה קושיית התוס' נכונה על מ"ש בגמ' אמרי' ה"נ שר"ל שלא איצטרך לאו דגזל מפני דמצינו למילף ליה מריבית ואונא והרי איצטרך אזהרה שתהיה לאו בפני עצמה ללקות עלה אבל מפני דאמרינן דגזל הוא לאו הניתק לעשה ולכן אין בה מלקות מעתה שפיר לא איצטרך דלאסורא בעלמא ודאי ילפינן מן הדין [מש"כ לפי מה דמסיק דלא תגזול אתי לעושק שכר שכיר אע"פ דלא שייך ביה מלקות מ"מ איצטרך לגופי' דא"א ללמדו מכלהו אינך ומ"מ ק"ל דאכתי לא איצטרך והלא ק"ו הוא מלא תלין פעולת שכיר].