מ"מ נשאר קשה דה"ל לש"ס להקשות בכל ילפותא מד"ק מקמי דאתא הנביא ההוא מנלן ולתרץ תירוצו דאסמכו וקבלתם ה"ל להקשות מאלה המצות אחר דמקשה על שיעורים הכי ובקצתם ה"ל להקשות הא ד"ת מד"ק לא ילפינן כמו דאמר בנדה דך"ג ע"א על מפלת רוח וע' רשב"ם ב"ב דקכ"ג ע"א. והנה לא נמלט הרמב"ם משכח' השגה בהל"מ כי חשיב בהקדמתו לפי' משניות דברים שהם הל"מ וכן האמת ולא זכרם בספרו הגדול כגון רביעית יין לנזיר חציצין ומזוזה על הדוכסוסטס וס"ת בדיו וזרעוני גינה והחזן רואה והאש' חוגרת ביין התירו כבר כתבנו בקצתם דעתו בספרו הגדול שחזר בו ממ"ש בהקדמת פירושו למשניות בנערותו גם דלא ס"ל הל"מ רק כדמפורש הל"מ או במ"ש לשון משה ולא ממשה ומ"מ יש לתמוה בקצתם. כ"ש דס"ל דאין לו' הל"מ אם לא נזכר כלל ענין רומז לו:
חוות יאיר · חלק קצ״ב סימן פ״ד
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chavot Yair, Lemberg, 1896
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך חוות יאיר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
