ויותר צל"ע במ"ש רז"ל חזקי' וסייעתי' כתבו משלי שיר השירים וקהלת. ולא מצינו מעלת רוח הקודש בחזקי' ומסקינן במשנה סוף ידים שלא נחלקו בשיר השירים שמטמא את הידים. ובלה"נ באלו צ"ל שהגיע לידו בכתב שהרי לשון ספרי שהמע"ה משהמע"ה הם וצ"ע א"כ מה פעל צדיק בזה. ובכה"ג אכה"ג שכתבו יחזקאל תרי עשר וכו' קשה בכה"ג מפסוקי' שבהם למדים אנו כמה הלכות וענייני' תורניים] וכמה פוסקים ס"ל דתפלה דאוריית' וכמה מילי שמעינן מקרא דחנה ודין דבש בכוורתו אינו מקבל טומאה מיערת הדבש ודיני נפשות מחילין מן הצד מחגרו איש חרבו וכן פי' תענו נפשותיכם מה נקרא עינוי אף שהם מדרבנן ושיעור ראשית הגז מחמש צאן עשיות ודין צירוף כמלא רגל רועה בפ"ט דבכורות מקרא תעבורנ' צאן ע"י מונה ודין נחלק מאלעזר בן אהרן מת וגו' ודין קנית בכסף משדות בכסף יקנו וחלב מכשיר דקרי משקה מותפתח את נאד החלב ודין כל דאסור להדיוט אסור לגבוה ממשקה ישראל וכן ד' צריכי' להודות וספק לקט לקט מעני ורש הצדיקו וכהנה וזכרתי רק מהבאים בזכרוני ודאי במעשי' י"ל שהם רק מילי דרבנן מ"מ רובם עיקרם מדאוריי' ומש"נ מהא דמקשה הש"ס על שיעורים במס' יומא הנ"ל דג"כ הם רק פרטי דינים וכן על ג' אלפים הלכות שג"כ אינם גופי המצות רק פרטי ההלכות התלויים בהם גם במס' הנ"ל דע"א ע"ב מקשה הכי על מה דבעי למיליף שש כיתנ' הוא ואינו רק ביאור מה שכתבה תורה ומש"נ מסדר תקיעות ועמ"ש הרמב"ן בשורש שני בהשיגו על י"ד שורשי הרמב"ם עוד צ"ע מ"ש בגמ' ריש ב"ק על מה דבעי למילוף שם ד"ת מד"ק ואמר וכי תימא ד"ת מד"ק לא ילפינן הא מיליף הוא גילוי מילת' בעלמא הוא וא"כ י"ל דג"כ כל שאינו רק לפרש המקרא כמו סדר כתקיעות אינו בכלל קפידה דאלה המצות רק דקשה גמ' דשש כיתנא הוא ובגמ' דחולין דס"ו ע"ב יליף דקשקשים לבושא הוא מקרא דגליות וי"ל ג"כ הואיל דאינו רק פי' המקרא שפיר יתכן.
חוות יאיר · חלק קצ״ב סימן פ״ג
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chavot Yair, Lemberg, 1896
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך חוות יאיר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
