חוות יאיר · חלק קצ״ב סימן קכ״ו

מ"מ נראה לי ברור דאישתמט או נעלם למרדכי דברי הרמב"ן בהשגותיו שקושיית החולקים על רב אחא משבחא מכל הקרובים הקשה הרמב"ן על הרמב"ם בשורש שני הנ"ל עי' במג"א שם די"ח ע"ב שהתנצל בעד הרמב"ם יע"ש. ובטור יו"ד סי' רצ"ד דספק ערלה בח"ל מותר מפני שהוא רק הל"מ בח"ל והשיג עליו הב"י מגמ' ערוכה ש"ס קדושין דל"ט דאין הפרש בין הל"מ לנכתב בפי'. ונ"ל דהטור ס"ל נהי דודאי דין הל"מ כדין הכתוב והוא מדאוריית' ומ"מ קיל גבי ספק כמו דאמרינן למכריעין בקידושין גבי שאר אברים ואע"פ דבההיא לא ק"ל כאותן מכריעין כמ"ש הרי"ף הביאו הרא"ש מ"מ נלמד מיני' מיהא סברא להקל ושאני התם דיש טעם כמ"ש הרי"ף הרא"ש וממקום שבאו להקשות על הטור משם לקח דבריו מדמקשה בב"ס אי ודאי אסור היכא מזלזלינן בספיקא ולא אמר היאך שרינן ש"מ דל"ק ליה רק על מ"ש ולוקט דאם הוא הל"מ לא מזלזלינן ביה כולי האי לכן גם הטור לא התיר זה.